שקיעת ירח-2:23 ש'ק בבקר
זריחת נוגה-4:12 בבקר
זריחת מאדים-4:34 בבקר
יציאת כל כוכבים:9:38
ואילים בני-בשן ועתודים עים חלב כליות חטה...
חטה,הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא,כולנו יודעים שבחה של א''י שהיא ארץ חטה ושעורה...ננסה לעבור על פרטי שימושה ויצירתה.
מתחילת זריעתה עד גמרה –כלומר שיבולת מליאה חטים לחים='כרמל'- יש ג' חדשים (אך נהוג לזורעה בארץ ישראל ,בתחילת החורף כדי שירדו עליו גשמי 'יורה ומלקוש' {מרחשוון ותחילת כסליו}).מיד בחדש הראשון,צומח מן החטה הנרקבת,כמין עשב ירוק ונקרא 'שחת' או 'חזיז' ,והיא מאכל בהמה (בימינו,עושים מזה מאכל health food,ונקרא wheat-grass /barley grass/green food ,לוקחין השחת ומוצצין ה'דזשוס' ,ושוב מייבשין אותו עד שנהפך ל'פאודער',ויש בו הרבה מיני 'ויטמינס' וכו' ,יש לו טעם חזק ומתוק קצת-יש לדעת כי אין בו שום חשש חמץ כלל,והרי-זה כאוכל עשב השדה בפסח,אך יש לעיין אים מעורב בו שאר דברים כגון malt או שאר 'מיתוק' שנעשה מחמץ{לענין חמץ שעעה'פ אין לחשוש,כי נתבטל בס'})
יש לעיין אים מוצצין העשב,כיצד מברך? .כשמגיע חדש האביב,כבר 'נתבשל' 'ונתמלאה' (ומזה באה 'מלאתך ודמעך' 'פן תקדש המליאה, הזרע ..')השבולת חטים ויש 'קנה' 'ושבולת' (סימן יפה ,כששבולת פי שנים מהקנה {במס' תענית,ומנחות})עיין בציור. במצב הזה אפשר להכניס הרבה שבלים לבית 'ולמלול מלילות' (כמו שמפצחין היום 'פיסטאשיוס') יש לו מתיקות ונוח לכוססו (דומה מאד לטעם corn on the cob לפני בישולו...עוד מעט ויימצא בחנויות...)ומברך עליו בורא פרי האדמה {פרק ו' דברכות}.יש פלוגתא אי שרי 'למלול' בשבת,דהיינו להסיר קליפה החיצונה שא'א לאכול כלל .ולכו'ע צריך עכ'פ שינוי.אבל אין זה עניין לכל מיני אגוזים שונים שמוכרים כיום בקליפותיהן ,שמותר לפצחן בלי שינוי,מכיוון שזה עיקר דרך אכילתן ול'ש בהו דישה כלל.אים רוצים לאכול treat,קולין אותו באש {ומחלקין לתינוקת קליות ואגוזים!}
וטעמו –לפי הדמיון- כroasted nuts. העומר,מצווה לקלות אותו באש ,'אביב קלוי באש גרש כרמל' כלומר קולין באש (ע''ג האש) שבולת השעורים,ואח'כ חובטין=גרש ('שוברין'),קליפה החיצונה,כרמל=חטה השלימה לפני הסרת הקליפה,בלי הקלייה ,א''א להסיר הקליפה מחמת לחותה נדבקת יפה בהחטה,ורק אחר שנתייבש,נפרכת הקליפה ע'י חבטה(במקלות) קלה (שלא לשבר גוף החטה)
מי שאינו 'ממהר' כ'כ,וזה רוב העולם, ממתין עד חג הקציר,='שבועות',כבר נתייבשו היטב כל החטים,והגיע זמן לקצור,אוחזין הרבה שבלין יחד וקוצר במגל מיוחד,וכורך, עד שמתמלא כל השדה 'אלומות' ,שוב אוספין הכל ומוליכן ע''ג עגלה למקום הדישה (קרקע קשה,ורגלי הבהמה דורכין בחזקה על השבלים עד שנתחלק ונתפרק החטה מכל השאר)אחר הדישה ממתינין ליום שיש בו 'רוח חזק' 'וזורין'=זורקין הכל למעלה ע'י רחת ומזרה,והמוץ =קליפה 'תדפנו רוח'
(תהילים 1)והחטים –מחמת כובדם- נופלין למטה על הארץ,וחוזר על הדבר פעמים אין מספר עד שנשאר רק-לא ממש,עדיין יעשה 'בורר'!- חטים,ומעמיד 'כרי' .ועכשיו מוכן הכל לטחינה.
לפני הטחינה,יש נוהגין ב'לתיתה'-כלומר שורין החטים במים לזמן מועט (כמדומה שיום או שלש ימים שנהוג היום, לא מיקרי זמן מועט,ועיין באו'ח467:2 חטים ששהו זמן מרובה אע'פ שלא נתבקעו(קשה להבין מה-זה 'ביקוע' ואבקש מאחיי לבררו), אסורים אחר הפסח{מג'א שם} )
תכלית 'לתיתה' היא לרחצו מכל מיני עפרורית וטינופת,ויותר מזה והיא העיקר ,כשעושה 'טחינה הראשונה' בריחיים של גרוסות,אינו טוחן הדק רק שיתפרד הסוביןbran ,מן שאר החטה-כי רוצים 'סלת' =white flour
,וכששורין החטה במים לפני הטחינה,מתפרדת הסובין מעל גוף החטה,וכשבאין לרקד ,יישאר הסובין למעלה –על הנפה- והסלת יורד למטה(שוב מרקד בנפה בעלת-נקבים קטנים ,ומה שדק מאד יוצא דרך הנקב,וזה ג''כ נחשב לפסולת,עיין כל זה במס' מנחות בסדר העומר,ותבין פרק5:12 במסכת אבות).מה שנשאר,אחר הוצאת הסובין וה'דק',נקרא 'סלת' וזה כשר למנחה –גם מאכל עשירים,שיש להם עבדים לכל העבודה הזאת(עני אוכל פתו 'בלוסה' כלומר מעורבת או ww flour),לוקחין הסלת וטוחנין אותה בריחיים דקה.ונקרא 'קמח סלת' .מובחר שבמובחרים!
להרחיב על נושא החמץ:יש לדעת כי הרבה 'מיינוז' אין בהם vinegar כלל,רק acetic acid,וזה 'קעמיקעל' בלי חשש כלל.אים נכתב על הצלוחית(אפשר להשתמש בעיניים לצורך זה...{ולברך בתחילה ברוך פוקח עוורים}) vinegar,סתמא דמילתא נעשה מpetroleum ,כך נתברר לי-ואפשר לכ''א לברר לעצמו- שזה הדרך שעושים היום,כי זה הכי-זול,חוץ ממפעלHeinz שמתפארים שעושים אותו from ripened corn והוי בכלל קטניות, אבל פשיטא דשרי אחר הפסח.malt & maltose נעשו מחטה או שעורה והוי חמץ,יש 'קורנפלקס' שמעורב בהם 'מאלט' והוי עבידי לטעמא ...dextrose & glucose/corn syrup/high –fructose ,כל אלו נעשו מ'קארן' ואין בעייה אחר הפסח.toasted oats וכל מיני cereals שאין בהם 'מאלט' או white flour,לא הוי רק חמץ נוקשה,מכיון שאין שוהין אותו רק מבשלין אותו מיד.'השעורים' שמשימין ב'טשולענט' לא נראה שיהא חמץ גמור.(צ''ע)
הרב ענגלנדר יפה העיר שיש 244 פסוקים במטו''מ ורק 234 בויק'פ+החדש,אבל במנין האותיות והתיבות (ע''י מחשב) ,מטו''מ=2947/11439 ,ויק''פ+החדש=3056/11836 (נמצא ''זמן הקריאה'' מתארך בהאחרון)
