תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ז

הלכה א
ארבעה שהיו נושאין את הנדבך ואין במוטות כעובי המרדיע[1] טומאה תחתיה כלים שעל גביו טמאין טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאין ר' אליעזר מטהר וכן היה ר' אליעזר אומר כזית מן המת בפי העורב האהיל על גבי הנדבך אדם וכלים שתחתיו טהורין האהיל על גבי תנור וכירים החדשים[2] טהורין. נתון[3] על ארבע כלים אפילו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה ואין בהן פותח טפח טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאין נתון על ארבע כוסיות[4] הנתונות על ארבע אבנים ואין בהן גובה טפח טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאין ור' אליעזר מטהר[5]. אם יש בהן[6] גובה טפח טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין טומאה על גבי כלים שתחתיו טהורין ואם ראשי כוסיות נראין[7] בין כך ובין כך טהורין:

הלכה ב
נסר שראשו אחד נתון על גבי האבן וראשו אחד נתון על גבי הספסל רואין את הנסר שאם ינטל הספסל ויכול לעמוד בפני עצמו[8] מציל ואם לאו אין מציל ר' יוסי בר' יהודה אומר רואין את הנסר שאם יורד ויושב תחתיו ויש תחתיו רביע[9] טפח על טפח ועל רום טפח הרי זה מציל מפני שהיא נידון כשיפועי אוהלין[10]:

הלכה ג
ר' יהודה אומר משם ר' אליעזר אף על פי שהדלת נפחתה הבית טהור לפי שלא נטמא המפתח[11]:

הלכה ד
בית שחצצו בקנקנין טהורות ופיהן כלפי הטהורה מצילות כלפי הטמאה אין מצילות ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון כלפי הטומאות מצילות עד שיהא בפיהן פותי טפח טחן בטיט בין מבפנים ובין מבחוץ אם יכול הטחן לעמוד בפני עצמו מציל ואם לאו אין מציל:

הלכה ה
כותל שנסדק בין שתי בין ערב ועשוי כמין משפך[12] רחב מבפנים וצר מבחוץ טומאה ברחב הבית טמא ובצר נדון מחצה על מחצה[13] רחב מבחוץ וצר מבפנים טומאה ברחב הבית טהור ובצר נדון מחצה על מחצה נסדק כמין שתי[14] ומפולש לכאן ולכאן רחב מלמעלה וצר מלמטה טומאה בין ברחב ובין בצר הבית טמא נסדק כמין ערב[15] מפולש לכאן ולכאן רחב מצד אחד וצר מצד אחד טומאה ברחב הבית טמא ובצר נדון מחצה על מחצה וכמה יהא הסדק הזה ר' אומר מלא אגרופו של בן בטי:

הלכה ו
כותל שחציו סלע וחציו בנין נדון מחצה על מחצה[16]. ניטל הימנו מבפנים והוסיף עליו בחוץ נמצאת טומאה מחצי כותל ולחוץ הבית טמא ניטל הימנו מבחוץ והוסיף עליו מבפנים ונמצאת טומאה מחצי כותל ולחוץ הבית טהור[17]. היה אחד[18] סלע ואחד בנין של בנין נדון מחצה על מחצה ושל סלע נדון כקליפת השום[19] ר' יוסי אומר טומאה מחצי הכותל ולחוץ מחצי מעזיבה ולמעלה הבית טהור העומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור שאין הטומאה מעברת את הקורות אף על פי שאין הקורות לאותה הרוח[20]:

הלכה ז
טומאה שהיא נתונה על גבי הכותל בין מחציו ולפנים בין מחציו ולחוץ הבית טהור ר' מאיר ור' שמעון אומרים מחציו ולחוץ טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת:

הלכה ח
כותל שבין שני בתים וטומאה בתוכו הבית הקרוב לטומאה טמא והקרוב לטהרה טהור מחצה על מחצה שניהם טמאין ר' אליעזר אומר שורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו:

הלכה ט
מעזיבה שהיא לאויר[21] וטומאה בתוכו מחציו ולמטה הבית טמא והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור מחציה ולמעלה הבית טהור והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא מחצה על מחצה הבית טמא והעומד מלמטה כנגד הטומאה ר' מאיר מטמא ור' שמעון מטהר: ר' יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לבית[22] וכן היה ר' יהודה אומר כל מעזיבה תשמיש לעלייה[23] מודים חכמים לר' יהודה בשתי מערות זו על גבי זו וטומאה בתחתונה תחתונה וקרקע טמאה העליונה וקרקע טהורה טומאה בעליונה קרקע ועליונה טמאה קרקע ותחתונה טהורה טומאה ביניהן עליונה טמאה ותחתונה טהורה וגגו של עליונה טהור וכן היה ר' יהודה אומר כותל שבין שני כוכין או בין שתי מערות עד ששה טפחים נידון מחצה על מחצה יותר על כן[24] נידון כקליפת השום:

הלכה י
קדרה שהיא נתונה בצד דפנה של מערה[25] אינה מצלת בצד שקופה של מערה הרי זו מצלת היתה נתונה בחלון שבין שני בתים וטומאה באחד מהן הרי זו טהורה מפני שהיא ניצלת עם דופני של שני היתה טומאה שביניהן ויש במקומה טפח על טפח על רום טפח אם אין פיה לשקוף פותי טפח הרי זו מצלת אם יש בין פיה לשקוף פותי טפח אינה מצלת[26]:

הלכה יא
קלל של חטאת שהוא נתון בחלון ויש במקומו טפח על טפח ברום טפח אם אין בין פיו לשקוף פותי טפח הרי זה מציל ואם לאו אין מציל דברי ר' אליעזר ור' יהשע אומר לעולם אינו מציל עד שיהא לפנים הימנו חלל בפותי טפח[27]:

הלכה יב
עמוד שהוא עומד בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואם יש במקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו. כלים שתחת הפרח[28] טהורין ור' יוחנן בן נורי מטמא:

הלכה יג
תיבה שעשאה פרסטקין[29] אף על פי שמשתמש בה טהורה היתה טמאה ועשאה פרסתקין טמאה עד שיקבענה במסמר:

הלכה יד
פרסתקין שהוא פתוח לבית מוגף[30] וטומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור מפני שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס:

הלכה טו
טומאה בקרקע או בכותל שלפנים הימנה[31] טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ורואין את הפרסטקין כאילו הוא אטום מחצה על מחצה להביא את הטומאה לבית:

הלכה טז
שלשה פרסטקין זה בצד זה או זה אחר זה או זה על גבי זה וטומאה תחתיהן ביניהן או על גביהן[32] טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ורואין את הפרסטקין כאילו הן אטומין ונידונים מחצה על מחצה להביא את הטומאה לבית. ר' יהודה אומר משם ר' יהשע סמך להן[33] סוכות טהורות לאכול בהן פסחים:


תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ח

הלכה א
כזית מן המת על הרדד[34] או על גביו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת טומאה בתוכו הנוגע בו מתוכו טמא טומאת שבעה מאחריו טמא טומאת ערב טומאה מאחריו הנוגע בו מאחריו טמא טומאת שבעה ומתוכו טמא טומאת ערב והנכנס לתוכו טהור כחצי זית מתוכו וכחצי זית מאחריו הנוגע בו בין מתוכו ובין מאחריו טמא טומאת ערב והאוהל עצמו טמא טומאת שבעה אמר ר' נתן אם מציל הוא על ידי אחרים קל וחומר על ידי עצמו[35]:

הלכה ב
אוהל שהיה נטוי על גבי ארבע שפודין של מתכת ר' יעקב אומר אינו מציל מפני שדבר טמא מעמידו ור' יוסי אומר מציל. נטוי על גבי קנים דוקרנין[36] ר' יוסי אומר מציל ור' שמעון אומר אינו מציל עד שיהא נטוי כנטיית האוהל:

הלכה ג
סדין שתפרו[37] ונתנו על גבי עריסה אם אין בינו לארץ פותי טפח הרי זה מציל במה דברים אמורים בזמן שאם ינטל עריסה וסדין עומד אבל אם ינטל עריסה וסדין נופל אף על פי שתפרו ואף על פי שאינו מסולק מן הארץ אלא כל שהוא הרי זה אינו מציל ואם היתה מחצלת אהל[38] אף על פי שלא תפרה ולא חשב עליה ואין בינה לארץ פותי טפח הרי זו מצלת ואם יש בינה לארץ פותי טפח אינה מצלת:

הלכה ד
המת בבית ולו פתחים הרבה כולן נעולין כולן טמאין נפתח אחד מהן אף על פי שלא חישב עליו טיהר את כולן[39] היו בו חלונות הרבה[40] וכולן מגופות כולן טהורות נפתחו כולן טמאות. ולא הצילו על הפתחים[41] פתח קטון בתוך פתח גדול[42] המאהיל על גבי שניהן טמא חישב להוציאו בקטון טיהר הקטן את הגדול[43] היו שניהן ומתאימין[44] המאהיל על גבי שניהן טמא חישב להוציאו באחד מהן הרי חבירו טהור היה לו פתח אחד לצפון ופתח אחד לדרום וחישב להוציאו בצפונו ואחר כך באו אחיו או קרוביו ואמרו אין מוציאין אותו אלא בדרומו טיהר דרומו את הצפוני ובלבד שלא יערים ואם הערים הרי אלו טמאין:

הלכה ה
בתים הפתוחין לאכסדרה והמת באחד מהן אם היה דרכו של מת לצאת בחצר, בית שער והבתים טהורין[45]. ואם לאו בית שער טמא והבתים טהורין:

הלכה ו
החדר שלפנים מן הבית מוגף ונכנסה טומאה לפנימי דרך החלון החיצון טהור מפני שטומאה יוצאה באיזה דרך שנכנסה[46]:

הלכה ז
ר' יהודה אומר[47] הפותח בתחלה בית שמאי אומרים כשיפתח ארבעה טפחים ובית הלל אומרים כשיתחיל .הפותח סתום[48] בית שמאי אומרים כשיתחיל ובית הלל אומרים כשיחשוב:

הלכה ח
אין לנפלים פתיחת הקבר[49] עד שעגלו ראש כפיקה של שתי דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כפיקה של ערב ר' אלעזר בר' צדוק אומר משיעשו קפיפים[50] אמר ר' יוסי אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אומר להן שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס והם אמרו לי אין לו לילד טומאה עד שיצא לאויר העולם[51]:


תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ט

הלכה א
ר' אליעזר אומר נזיר והמת תחת כריסו של גמל ואין הנזיר מגלח עליהן ואין חייבין עליהן משום טומאת מקדש וקדשיו[52] טומאה שהיא נתונה בכותל אפילו מחצה על מחצה וכן עדר בהמה חיה ועוף וכן החיים שהיו מהלכין זה אחר זה אפילו ראשו של זה בין רגליו של זה וראשו של זה בין רגליו של זה אין הנזיר מגלח עליהן ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו:

הלכה ב
נדחק ברחיים שהגוי בתוכה ושהנדה בתוכה בגדיו טמאין מדרס[53] איזו היא הרחיים כל שאין עוקרין אותה ודוחפין אותה ממקומה ולענין טמא מת[54] בגדיו טהורין עד שיהו בגדיו נוגעין בפותי טפח:

הלכה ג
ואלו הן סככות אילן המיסך על הארץ ר' יהודה אומר רואין את התחתונות כאלו הן עולות למעלה ואת העליונות כאלו הן יורדת למטה ואם נוגעות זו בזו בפותח טפח[55] מביאות וחוצצות:

הלכה ד
אלו הן הפרעות פרע[56] היוצא מן הגדר היו נתונות על גבי הגדר[57] רואין אותן כאילו אבנים כבושות עליהן. התריפו[58] רואין אותן כאלו הן שפודין של מתכת ואם היו מובדלות זו מזו ואם יכולות לקבל את המעזיבה רכה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מעזיבה הבינונית ר' יהודה אומר אם מכניס את החוט לצד הזה[59] ויצא לצד אחר [60]ונוגע אף על פי שאין מכוין הרי זה מספיק: ר' יוסי אומר חבילי המטה וסריגי חלונות חוצצין את הבית ואת העליה עד שתעבר הטומאה לצד השני. היו נתונין על גבי המת באויר המאהיל כנגד הנקב טמא ושלא כנגד הנקב טהור מפני שהטומאה יורדה באיזו דרך שנכנסה ר' יהודה אומר אם יכולין לקבל מעזיבה הבינונית אין חוצצין[61] היו נתונין בתוך הבית הרי אלו חוצצין שאני רואה את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות[62]:

הלכה ה
ר' יוסי אומר תיבה שהיא מלאה כלים וזרקה על גבי כזית מן המת[63] טמאין שאלו היה נתונה על גבי המת באויר טהורין:

הלכה ו
נסר שצף על גבי המים טומאה בצד הזה כלים שבצד השני טהורין ר' יעקב אומר רואין את הנסר שאם ירד וישב[64] ויש תחתיו רביע טפח על טפח טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורין[65]:

הלכה ז
שלשה בתים זה לפנים מזה כחצי זית בפנימי או באמצעי וכחצי זית בחיצון החיצון טמא הפנימי והאמצעי טהורין. כחצי זית בפנימי וכחצי זית באמצעי הפנימי טהור והחיצון והאמצעי טמאין. אמר ר' יהודה אני אומר דבר אחד והם אמרו דבר אחד אני אומר להן מודה ר' אליעזר לר' יהשע בשתי חביות[66] שפתוחות לתוך הבית שהבית טמא על מה נחלקו על שני חדרים של בית שר' אליעזר מטמא ור' יהשע מטהר[67] והם אמרו לי מודה ר' יהשע לר' אליעזר בשני חדרים הפתוחין לתוך הבית שהבית טהור על מה נחלקו על שני חביות שר' אליעזר מטמא ור' יהשע מטהר:

[1] נמצא דהנושאין לא נטמאו
[2] שאינן מקבלין טו' ,והעורב פורח ע'ג וזית טו' בפיו, ואדם נושא את התנור-לר'א, טהור מכיון שאין לטו' קבע
[3] הנדבך=אבן גדולה ורחבה
[4] כעין עצים קטנים שמשימין בין המטה לקרקע
[5] כיון דהנדבך נשען גם על אבנים
[6] כשתצרף האבנים והכסאות יחד
[7] בולטין מחוץ לאבנים שתחתיהן
[8] שלא יפול ארצה
[9] יכולים לרבע טע'ט
[10] אפילו הטומ' תחת מקום שיפוע שאין גבוה טפח
[11] אף אים הדלת היה נפתח לולי סגירתו במפתח (איירי בקוברי המת שהכניסו המת באכסדרה שלפני הבתים) הבית טהור
[12] יש חור בכותל מעבר לעבר(רחב=כשיעור אגרוף)
[13] תלוי אים הוא בחצי הפנימי או חיצוני
[14] יש חור בעובי הכותל בכוון מעלה-מטה
[15] יש חור בעובי הכותל כעין חור בריח התיכון
[16] נמצא טו' בחצי עובי הפנימי, הבית טמא
[17] כשהוסיף או הקליש עובי הבית, נשתנה מיקום הטומאה
[18] כותל אחד
[19] אים מכוסה רק בקליפת השום של סלע, אין הבית טמא
[20] שאין הקורות מאריכות ומכסות אותו המקום של הכותל
[21] אין עליו עלייה
[22] ולעולם הבית טמא
[23] כשיש בית ועלייה ע''ג (לענין דרק העלייה טמא)
[24] אים הכותל עבה הרבה, חזינן כאילו דאין שום שייכות הכותל להבית
[25] ופי הקדירה אפוצה ודבוקה לכותל המערה—אינה ניצלת דלא הוי "דופני אהלים"
[26] ונטמאו כל אשר בבית כולל עובי הכתלים כדין קבר סתום
[27] דבלא'ה, נחשב כחלק מהכותל-שנטמא כחלק מהבית-כיון דאין ריוח בכותל לפנים מן הקלל
[28] בגוונא דאמרי' בוקעת ועולה(יש 'פרח' הבולט מראש העמוד)
[29] קובע תיבה בתוך הכותל
[30] הפרסתקין מוגף
[31] כלומר למטה הימנה במקום אטום שבכותל
[32] כ בכ'מ חוץ מבתוך גוף הפרסתקין
[33] לכותל או לבית טמא
[34] אוהל שקצת מן היריעה נמשך ונגרר ע'ג קרקע
[35] אים יש בכח יריעת האוהל לחצוץ שלא יטמא אדם הנוגע בעבר השני,ק'ו שחוצץ שלא יצטרפו ב' חצאי זיתים לענין טו' האוהל גופא
[36] רק עמוד אחד תחוב בקרקע, וממנו יוצאין הרבה "ענפים"
[37] לגג האוהל, וכנפיו תלויין למטה
[38] שעומדת מאליו
[39] לענין כלים הנמצאים בעובי פתחים אחרים
[40] ויש כלים טהורין מונחים בחלון (לצד החיצון)
[41] אף כשחישב להוציאן דרך אחד מהן, ל'מ כוונתו להציל על אחרים
[42] כ בצד
[43] אבל חישב להוציאו בגדול, מכיון שנטמא הגדול גם הקטן טמא
[44] אין אחד גדול מחבירו
[45] כיון דהולכין דרך אויר החצר-קודם שהולכין בבית שער-הוי הפסק(ושאר הבתים פשיטא דטהורין)
[46] לא אמרי' סוף טו' לצאת דרך הבית, דהא נכנסה דרך חלון
[47] לענין 'הצלה' איירי
[48] שהיה כבר פתח ונסתם
[49] דנטמא הבית בפתיחת קבר(רחם האם)
[50] ?עגול יפה ושלימה
[51] יצא וולד חי ואח'כ יצא מת,נטמא החי. ולהיפך לא נטמא מפני טעם הנזכר(ע 7-5)במשנה
[52] דהוה אהל זרוק
[53] שמא הוסטו בגדיו מחמת הריחיים
[54] שיש מת בבית הריחיים, בעי' טפח להביא טומ'
[55] שאים ירדו הענפים יש עכ'פ מקום של טפח ,שנוגעות
[56] קנים וקיסמים
[57] בכוון מעלה
[58] עיפוש ונופלין למטה
[59] בפרעות העליונות
[60] בתחתונות
[61] ?
[62] קורות של העלייה(בצירוף הסריגים)
[63] ומונח ע'ג
[64] בקרקעית המים
[65] דווקא בכה'ג (דהוי אוהל החוצץ)
[66] מוקפין צ'פ, וטו' בתוכן ,דאמרינן סוף טו' לצאת
[67] חדר הוי מקום חשוב יותר ול'א סט'ל

self-discipline

so what is a good starting point, how to train & discipline yourself ? we concluded in the above issue, that "fasting" is a very strong & effective method, but must be used very cautiously nowadays. Reasons: it is generally frowned-unjustly- by many as a sign of "arrogance" "show-off" , fasting became synonymous with "narrow-minded" "too-frum" it gained a very bad reputation. So instead of gaining quietly for yourself--no body's business, some extra muscles to fight the Yetser HaRa, you are guaranteed to busy yourself convincing others & defending yourself. Simply put you are wasting your energy.

I would suggest a much more effective and far reaching exercise--you get more for your buck!.It is cheap --not too easy-- yet very effective, and satisfying. The exercise is called "silence".
Just how often do we plopple & schmooze non-stop for 20 30 40 50 minutes, with no goal at all, just pushing time --or "relaxing".The truth is, usually after we finished this ploppling feat, we feel so empty & wasted, it is like we just sold ourselves so cheaply. I think it is a worse feeling than overeating. moreover, inevitably we gave out wrong info about ourselves or others, and פי אויל מחיתה לו the mouth of a fool is his grave!

Always be on guard when you must speak to a friend or you really need desperately some "relaxation" (did you try some exercise........ the most effective and satisfying relaxation!)
, don't overdo it! make up your mind how much time you want to waste, and feel that you are in control.

Obviously, all of this does not apply when talking is a mitsvah. Your wife, father, mother,a brokenhearted individual, then you are not the pleasure-seeker, you are rather doing a chesed for others.

When you are very much in the mood of using your mouth muscles, why not say Torah, say Mishnah Read Mikra and make sure to say every word out loud. say the words slowly and try to grasp the meaning as much as possible but don't be too worried, you will repeat it next month again and in 3 month's again ---don't worry----.In summary let the idle talk for others, you are too important .( sounds very selfish , but remember to accomplish anything you must be selfish, think what is good for me.)

self-discipline

we live in a society that censors many words and fundamental concepts from our life.We think we have freedom of speech-in reality you don't even have freedom of thought-unless you fight very very hard to acquire it.In our age the word "sin" es eye en to spell it out has been severely censored and abandoned from ALL newspapers and textbooks schools, colleges ,president speech.It is close to "illegal" to mention this "religious" word in "public". So we have a fundamental reality-even recognized by Americans back in the early 1900's- that is viciously ignored. We know from the Torah one of the first speeches God gave to mankind:at the doorpost sin crouches and to you is his (i.e. sins')desire but you may rule over him.

We know that 'sin' or the Satan is very busy he never sleeps and keeps on finding new temptation, he never declares bankruptcy , never gives up, you must fight him all your life or else you are defeated by him.

We we do anything in life that requires discipline, for example holding onto a job in spite you are constantly humiliated by your boss, getting married and living with someone that tells you what to do, having children & constantly worrying & thinking about their growth. All of what we call "responsibilities".All of them are nothing but a "natural" God-given way of teaching you discipline unconsciously, you are "forced" into discipline.

once you are "trained" to the general idea of discipline, you find it much easier to conquer the Satan.You need to"train"-very similar to a weight lifter- every day Little more ,lest you strain your muscle then you get injured & all of your hard training is lost (until you recover & start all over) So ,Yes , the athlete has a greater chance of overcoming sin.

Let us take three lessons from the athlete.1)he makes sure to follow his regime every single day if he stops one day he may relapse and loose his momentum and achievement.2) never does he jump too much. never attempt to skip from step 5 to step 7 ,step firmly on each step, when you feel %100 safe & secure,you may continue climbing the next step. 3) assume that after many years of training and self-sacrifice the athlete finally won the race in the world series and was rewarded with lots of fame and money,how much discipline must he have now, not to ruin his life.Again & and again we hear stories of these well-deserved heroes falling into all kinds of trouble.To repeat nobody gets anywhere in life without discipline-rich or fame-require tremendous amount of self-sacrifice.So don't think that Madoff is worse than the homeless.On the contrary ,the homeless didn't begin to live, he is like an animal. Once you conquer the obstacles and you get somewhere, you are in for a new test, a new sin approaches it is called arrogance.

To apply this: whatever restraint it may be that you choose: think am I over training?
will my fasting cause me to become irritated and tomorrow i will relapse and won't do my basic obligations? 2) say that I conquered and overcame the temptation of eating, how is my temptation of arrogance doing? did i just invite an even bigger sin?
so if fasting became very unpopular- be it the reason it may be- it may be a too big step and may have the draw backs just mentioned.Why not try a milder and more acceptable method of teaching yourself self-discipline.we hope to give some advice

self-discipline

as we are approaching Rosh Hashanah, we are looking ways to improve ourselves.
The traditional method of Teshuvah and the general mood of Chodesh Elul ,was in one-word "self-denial" or "discipline".Let us discuss this important trait at-length

As we open the books of our history --including Shulkan Urach & commentaries--
it is rich with all sorts of :fasts, Selichos saying how bad we are and we deserve to be punished,we must wake up "early" to ask for forgiveness,we also find "sigufim" rolling in snow, burning fingers, practicing silence,little-sleep, little/untasty food ,freezing mikvah, sweating while doing a mitsvah, receiving Malkus,learning torah hours non-stop.

Now, in our generation we invented a extremely popular word :PRESSURE. In our society we must do everything and anything to avoid this most dangerous and biggest devil. We must avoid it by all means, it might eat us up , bring us all kinds of mental and physical illness. We are told "to be kind to ourselves" "accept ourselves" "carry no guilt" etc etc.

So when we start reading all of our past Jewish history, it all seems like an old-fashioned extinct practice that is not possible to follow in our generation.

Admittedly,100 years ago self-denial -as described above- was considered POSITIVE and HEROIC even by the Goyim.It was considered a merit and virtue,you are becoming "more spiritual" "closer to go-d" ,at that time "god" was a fact of life much more than the health care or this and that talk show .For the Jew it was MUCH easier to practice all of the above discipline -he would thereby be honored & receive a golden medal for his achievement in self-sacrifice, as opposed of today that he might easily end up in jail or forced in a mental institution.(this is serious)

So we stand and wonder: what ought we to do? did they have it all wrong or are we all wrong?

WE must first and foremost accept and understand a fundamental fact: Society values are GODS hand not less than nature. An apple a flower a tiger and lion electricity and nuclear energy are all
GODS hand it is THE BIGGEST revelation of GOD עיקר שכינה בתחתונים .The angels of heaven look DOWN HERE to find the glory of GOD. There is nothing so complicated and phenomenal that a simple atom. Just study some physics and you find :the more we know about thing the more we bump into mystery upon mystery. Every generation comes up with new theories trying to explain the latest paradox. So again מלא כל הארץ כבודו like never before! just open up a textbook on:biology chemistry physics geology zoology.........shelves upon shelves to explain gods world

So "nature" is nothing but כבוד ד but here comes a even more profound statement: history or society is also כבוד ד You may ask can't we live in a "wicked" society with "wicked" values
The answer is definitely YES . It may be so and it is so, but that does NOT take away the above fact:this is EXACTLY how GOD WANTS it to be .

After understanding this, we approach the question in a different manner: what does GOD want from us , this culture as a GIVEN from HIM?

Before giving an answer, we must ask what is good about "self-denial" or "discipline" in general? isn't it easier to live without any discipline?

Torah & Chesed

we are taught in Mishnah :on the merit of 3 things the world exists, Torah Avodah & Chesed

Torah is the first--to be sure, without torah, this said statement would not exist.Never forget the great emphasis that Chazal put on Talmud Torah. Just a few:תלמוד תורה כנגד כולם כלומר חשוב ושקול כנגד כל הני דחשיב לעיל מיניה ,כל חפציך לא ישוו בה ודרשי ליה :אפילו חפצי שמים
עד כדי כך יקר בעיני חכמינו העסק בדברי תורה שפטרוהו מכל מצוות האמורות בתורה כגון רשב'י וחביריו(אבל לא מסקי' הכי) גם תלו חורבן בית שני "שלא בירכו בתורה תחילה" כלומר לא עסקו כ'כ בתורה בחשק, ואמרו ממזר ת'ח קודם לכה'ג ע'ה ולעומת זה כל מיני חירופין על ע'ה: ע''ה מותר לקרעו כדג,ע'ה אינן חיים,לעולם ימכור כל מה שיש לו וישא בת ת'ח.סוף דבר אין דבר חשוב --ופי כמה וכמה--כעוסק בדברי תורה. וודאי שיש זכות נוסף ע'י מצוות ומע'ט וחסד בכלל וכדאמרי צדקה תציל ממות, מתן בסתר יכפה אף וכו' אבל אסור לשכוח אף רגע מה ה"לחם ובשר" במה יזכה האדם ומה ה"לפתן" אנו עומדים סמוך ליום הדין עלינו למלא כריסינו בהרבה בשר ולחם you don't have to worry about "overeating" the more the better rule applies...

start a program of mishnah try 2 Perakim per day ----DON'T learn with all mefarshim, just find the EASIEST and most simple Peshat --that makes the most sense to YOU in the wording & subject matter of the mishnah, then repeat the words of the mishnah LOUD and think VISUALISE the mishnah, then go to the next----again PLEASE don't worry about knowing all kinds of Peirushim---you are learning Mishnah not Peirushim. If you need help in a picture you can find many good Sefarim with illustrations & pictures use them ONLY as much as you need

yartziet of Satmar Rabbi

as a boy i went to satmar yeshiva also i davened in their schul, my father & shver were one of his many Hasidim, let me point out some of my thoughts.

the most important thing --and maybe the only thing-- to remember about the Rabbi & try to emulate is :a person is here to toil אדם לעמל יולד that's it. unfortunately the שטן shows us all the כבוד מלכים that the Rabbi received, & we feel good having him as an idol & shouting אלה אלוהיך ישראל ,dancing & slaughtering many sacrifices for him.

In reality,when the Rabbi was 20 years old, he was sitting late in the night & early in the morning, toiling in Torah with endless enthusiasm ,forcing his eyes open, davening with great כוונה .very hard training and discipline. He was not sure about his future & could not do it as an investment-remember, without tremendous discipline he would give up, it is too boring & extra hard work- definitely not a requirement for his "job" back then.

When you watch an athlete preforming all kinds of amazing stunts, admire him ,yes , he did it to gain כבוד but how much self restraint & discipline- how many pleasures has he withheld to get where he is.Now let's assume that the rebbe davened & studied with extreme discipline & sacrifice just for gaining כבוד .how great is this! are we so blind to דברי חז,ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמה .?so here is a very smart trick on the שטן :learn torah that people shall see, impress people, make a big סיום & tell everyone that you are planning to make another one in a few months, make it your business to learn in your house to impress your wife (it has other benefits too...)-provided it does not interfere with the quality ,publish a ספר with חידושים ,in short do any trick to give you a "incentive" to do good things.

to sum up the rebbe, certainly went through lots and lots of tough times and each hardship in life made him greater. this is the message to learn and teach our children, tell them that the rebbe had no children-he could of been depressed and passive,he lost his Daughter, etc. I am sure he worked on his מדות very hard, he fell but prevailed again and again,
his wife yelled but he was שומע חרפתו ושותק .

now i have for you a big surprise: what was his greatest "test" in life , the biggest obstacle that he needed the most energy to fight? and constantly until his grave.(we assume that he was עומד in this toughly!)

the answer will shock you, but is nevertheless as true as day:the נסיון of גאווה . When he finally "achieved" his position and gained many חסידים that bowed to him and showered him with anything he wished, --that same moment he finally reached the most dangerous point in life to quote the חובת הלבבות:שבתם מן המלחמה הקטנה ובאתם אל מלחמה הגדולה ,now the real מלחמת היצר & the real "hard toil in life" just started.Every time people ask him advice he has the opportunity to really help them, or just to show off . He can demand things to be מטיל אימה יתירה על הצבור or לשם שמים .In short if we think that what we are doing is "hard work" we don't begin to understand the "hard work" of a פרנס על הצבור. it is so easy for him to become the lowest of low, if he is not on constant guard.

So let us be happy with our "hard work" & thank Hashem that he is giving us the opportunity to toil in his world לעבדה ולשמרה

מילי דכדי

זכרנו את הדגה...אשר אכלנו

very few things are the same--did not change-the past 30 years.let us try to enumerate them.....

green post boxes ( the blue ones had a different way of opening the "cover" )

postman's' wagon & sack

baking soda

salt (it still has the same spout opening, no one figured out a more "convenient" way of pouring salt (compare sugar ,ketchup all kinds of imagined conveniences where invented)

pencils

tums

the white cardboard box that you put in a birthday cake (and the red and white string to tie the box......nearly extinct)

the fat wood used to chop a fish.......

the sticky yellow fly trappers- trust me it works the best

masking tape
Macintosh apples (please find seeded watermelon)

הושענות wrapped in newspaper

a good hearty laugh (ושגגו על אסור שימלא וכו)

wooden mouse traps

ice cream truck

knife sharpener truck (very rare)

shoe repair ( the SAME old machines--nothing computerized)

the honey cake erev yom kippur in schul

nearly extinct............

old machzorim all שלש רגלים one volume and always telling you go to page....(small מטה לוי in bottom)

סליחות & קינות JUST words -no פירוש (also referring to page....)

חמושי חומשי printed by ציגעלהיים (all schuls had only this kind 30 yrs. ago)

applying torah to life

when you find yourself in a certain situation & you feel that there might be a halakik ruling regarding it- may it be Orech Hayim Yoreh Deah Even Ezer Chosen Mishpat- please remember to use your mind & think according to the following order,caution do not go to step 2 before you haven't finished %100 step 1
1)what is exactly your question.
example:i drove down the road erev tisha beav in my red car & i had all of my children in the car, i was rushing home so i bumped into someones green car,
that wasn't parked close enough to the curb, it costs 200 dollars to fix the car, must my insurance pay ?

let me rephrase this question & erase all irrelevant points,or if you wish let us break it down to a primitive level -by the way the most complicated mathematical formula or theory,can be broken down to plus & minus! every thing is built on those two foundations! you must be a great expert to strip layer after layer,until you reach the "atomic level".

the same applies to every so-called "complicated Sheilah"
so we rephrase :A damaged B's article, caused by B's slight negligence.
THAT'S IT the rest of the story is JUST there to CONFUSE YOU

we are not done yet ,ask yourself a VERY FUNDAMENTAL question, did A really damage B's article?

let us answer the second question, first. In the US culture a car is NOT a machine to carry weight --like a hand truck-- rather a status symbol, a scratch on the car is a scratch on you, very similar to dressing up with high end clothes.Also since the
invention of "insurance" , "insurance" must pay, not you.

now we have done the FIRST step of the process.this step is usually the hardest to discern and be extremely patient in this step, it is very easy to fall into all kinds of "traps",& getting the wrong "atoms". and thereby rendering step 2 useless & comical

step 2 :please go back to step 1....(like a programing "loop")...end
when done,find in Torah the answer for this and that "atom" ="primitive" (used in programming)

So let's ask :does the TORAH RECOGNIZE THE symbolism of the car or is it a modern idol.

for the first "atom": find cases where Adam Hamzik is Potur because B's negligence, then find contrary cases,& see to which this case is more alike.(I think the contrary cases will do better...)

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ד

הלכה א
ר' יוסי אומר מלא תרווד רקב מטמא במגע ובמשא ובאוהל ר' שמעון אומר שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת והשלישית אין בהן אלו הן גולל ודופק ועצם כשעורה ומלא תרווד רקב גולל ודופק מטמאין במגע ובאויר ואין מטמאין במשא והיכן הוא משאן עצם כשעורה עצם כשעורה מטמאין במגע ובמשא ואין מטמא באוהל והיכן הוא אוהל מלא תרווד רקב מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאוהל ואין מטמא במגע וכן היה ר' יוסי אומר כזית מן המת שחלקו אפילו לעשרה מטמא במשא ובאוהל ואין מטמא במגע:

הלכה ב
אמר ר' יהודה ששה דברים היה ר' עקיבא מטמא וחזר בו מעשה שהביאו קופות של עצמות מכפר טביא והניחום באויר בית הכנסת בלוד ונכנס תיאודורוס הרופא וכל הרופאין עמו אמרו אין כאן שדרה ממת אחד ולא גלגלת ממת אחד אמרו הואיל ויש כן מטמאין ויש כן מטהרין נעמוד למנין התחילו מר' עקיבא וטיהר אמרו לו הואיל ואתה שהיית מטמא טיהרת יהו טהורין אמר ר' שמעון ועד יום מיתתו של ר' עקיבא היה מטמא ואם משמת חזר בו אינו יודע:

הלכה ג
חלב המת שהיה שלם וחיתכו[1] טמא היה מפורד וחתכו טהור שאין חיבורי אדם חיבור אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו חבור שאין חיבורי אדם חיבור קולית המת שעשאה יד לסכין הרי זה אינו חבור שאין חבור אדם חיבור:

הלכה ד
כזית מן המת שנחלק לשנים טמאה ואינו חושש שמא חיסר אתרוג שנחלק לשנים טהור ואינו חושש שמא[2] חסר רביעית דם שנחלקה לשנים טהורה ואינו חושש שמא חסרה מנחה שבללוה חמשה כהנות כשרה ואינו חושש שמא חסרה פינה מכלי לכלי כשרה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם הפליג הרי זו פסולה[3]:

הלכה ה
כזית מן המת וכזית ניצל מלא תרווד רקב משני מתים מצטרפין זה עם זה מלא תרווד רקב בשעות שיש בו עפר כל שהוא טמא ור' יהשע מטהר מפני שבטל רביעית דם שנבלעה בכסות כיצד משערין אותה מביא מים במדה ומכבסה בהן ומביא מים אחרים ונותן לתוכה רביעית דם אם היה מראן שוה הרי זו טמאה אם לאו הרי זו טהורה:

הלכה ו
ר' יוסי אומר זקנים הראשונים אומרים מקטפרס ולפנים[4] הבית טמא מקטפרס ולחוץ הבית טהור חזרו לומר קטפרס בין מבפנים בין מבחוץ הבית טהור:

הלכה ז
המת בחוץ ושערו מבפנים אף על פי שאין באוהל אלא כל שהוא הבית והמאהיל עליו טמא העצם שיש עליו כשני חצאי זיתים אחד תחוב בידי אדם ואחד תחוב בידי שמים הכניס את התחוב בידי אדם לפנים הבית טהור מפני שאין חבירו מצטרף עמו הכניס את התחוב בידי שמים לפנים הבית טמא שהרי חברו מצטרף עמו:

הלכה ח
שני עצמות ועליהם כשני חצאי זיתים והכניס ראשיהן לפנים יהודה בן נקוסה אמר משם ר' יעקב אפילו שניהם תחובין בידי שמים הבית טהור שאין שני עצמות מצטרפין לכשני חצאי זיתים[5] איבד כזית מן המת בתוך הבית ובקשו ולא מצאו הבית טהור לכשימצא הבית מטמא למפרע:

הלכה ט
כל משקה המת טהורין חוץ מדמו וכל מראה דמים במת הרי אלו טמאין:

הלכה י
ואיזו היא תבוסה ר' אלעזר בן יהודה אומר הרוג שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו ספק בחייו יצא ספק במותו יצא ספק בחייו ובמותו זה הוא דם תבוסה וחכמים אומרים ספקו ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור אלא איזהו דם תבוסה הרוג שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו ועדיין לא פסק[6] ספק רובו בחייו ומיעוטו במותו וספק רובו במותו ומיעוטו בחייו הוא דם תבוסה:

הלכה יא
ר' יהודה אומר הרוג שהיה מוטל במטה ודמו מנטף לגומה[7] טמא מפני שטיפה של מיתה מעורבת וחכמים אומרים מפני שראשון ראשון נפסק ר' שמעון אומר צלוב שדמו שותת ונמצאת תחתיו רביעית דם טהור אבל מת[8] שדמו מנטף[9] ונמצא תחתיו רביעית דם טמא ור' יהודה מטהר שאני אומר טיפה האחרונה של מיתה עמדו לה על העץ[10]:

הלכה יב
כשתמצא לומר שלש רביעיות הן כיצד לקה מכת מות ומפרפר ויצא הימנו רביעית דם ועקרוהו בחזקת שהוא חי והוליכוהו למקום אחר ויצא הימנה רביעית דם ראשונה דם חיים ושנייה דם המיתה ושלישית דם תבוסה ומה בין דם המיתה לדם תבוסה אלא שדם המיתה הנזיר מגלח עליו וחייבין עליו על טומאת מקדש וקדשיו ודם התבוסה אין הנזיר מגלח עליו ואין חייבין עליו על טומאת מקדש וקדשיו:

הלכה יג
אמר ר' אלעזר בראשונה היו זקנים חלוקין מקצתן אומרים רביעית דם ורובע עצמות ומקצתן אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם בית דין שאחריהן אמרו רביעית דם ורובע עצמות לתרומות ולקדשים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לנזיר ולמקדש:

הלכה יד
אמר ר' אלעזר כשהלכתי לארדסקוס מצאתי את ר' מאיר ואת יהודה בן פתירוש שהן יושבין ודנין בהלכה יהודה בן פתירוש אומר רביעית דם אין הנזיר מגלח עליה ואין חייבין עליה על טומאת מקדש וקדשיו אמר לו ר' מאיר תהא זו קלה מן השרץ מה שרץ הקל נזיר מגלח עליו וחייבין על טומאת מקדש וקדשיו רביעית דם חמורה אין דין שיהא נזיר מגלח עליה וחייבין עליה על טומאת מקדש וקדשיו שתק יהודה בן פתירוש נמתי לו ר' מאיר אל תבוז לי בקי היה לך ביהשע בן ממל נם לי הן ובעל מלאכות היה נמתי לו בלשון הזה אמר לי משם ר' יהשע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין על טומאת מקדש וקדשיו וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על טומאת מקדש וקדשיו:


תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ה

הלכה א
ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משם ר' נתן אהל שהוא[11] פחות מארבעה טפחים פתחו[12] במלואו[13] וגגו טהור[14] ר' שמעון בן אלעזר אומר משם ר' מאיר מת שהוא יתיר מארבעה טפחים פתחו במלואו:

הלכה ב
ר' יוסי אומר השדרה והגולגולת כמת[15] אחרים אומרים משם ר' נתן כל הטמאות הפורשות מן המת כמת ופתחו ארבעה טפחים:

הלכה ג
ביב שהוא קמור תחת הבית ויש בו ארבעה טפחים ויש ביציאה ארבעה טפחים ונפל בתוכו הבית טהור נפל[16] בבית מה שבתוכו טהור יש בו ארבעה טפחים ואין ביציאה ארבעה טפחים נפל בתוכו הבית טמא נפל בבית מה שבתוכו טמא רחב מבפנים וצר מבחוץ טומאה ברחב הבית טמא. בצר, נידון מחצה על מחצה[17]. טומאה בבית כלים שברחב טהורין ושבצר טמאין:

הלכה ד
מודה ר' יהודה בשקיפין ובסלעין אף על פי שאינו כאוהל אבל חשובין כאוהל:

הלכה ה
מגדל שהוא עומד בין בבית ובין באויר טומאה בתוכו כלים שבעוביו טהורין טומאה בעוביו כלים שבתוכו טהורין ור' יוסי אומר מחצה על מחצה. היה עומד בתוך הבית וטומאה בתוכו הבית טמא טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס. כלים שבינו לבין הארץ ושבינו לבין הכותל ושבינו לבין הקורות- אם יש שם פותח טפח, טמאין. ואם לאו טהורין. טומאה שם הבית טמא שבכותל מאחריו ושבמעזיבה מעל גביו נדונין מחצה למחצה טומאה תחת רגלו[18] או על גבי רגליו והיא רוצצת טומאה[19] בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. למה זה דומה לעמוד שהיא עומד בתוך הבית וטומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. היה[20] מוטל על מתניו ומוגף[21] וטומאה תחתיו כנגד עוביו או על גבי דלתות[22] והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, כלים שברסטקאות[23] מכאן ומכאן טהורין. היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ וטומאה בתוכו הבית טהור טומאה בבית מה שבתוכו טהור שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס:

הלכה ו
אמר ר' יוסי כן הלכה אימתי יפה כח להציל מכח צמיד פתיל או מכח אוהלים אם מציל הוא מכח צמיד פתיל בגולל קל וחומר על ידי אוהלים[24]:

הלכה ז
היתה מוכני שלו[25] משוכה לאחריו שלש אצבעות וטומאה שם כנגד הקורות[26] הבית טמא שאני רואה את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות דבר אחר אין טומאה נכנסת לאהל ואינה יוצאה הימנו אלא בפותי טפח.[27] כלים שכנגד הזוית[28] רבי מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי רואה אני דבריהם מדברי, במה דברים אמורים בפרוצה אבל במגופפת[29] הרי הוא כקבר סתום ומטמא מכל סביביה:

הלכה ח
אמר ר' יוסי בא ר' יוחנן בן נורי אצל ר' חלפתא אמר לו מה אתה אומר בעין של תנור[30] אמר לו טמאה אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבא מטהר עין של תנור יש בה גובה טפח ואין בה רחב טפח יש בה רחב טפח ואין בה גובה טפח טהורה. נתן נסר על גבי בקעה טימאה את הנסר נטמא טמא את התנור[31]:

הלכה ט
ארובה שבין הבית לעליה וקדרה נתונה עליה ונקובה בכונס משקה ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת[32] נפתחה במוציא זיתים מצלת על פחות מטפח.כנס לתוכה [33]מי חטאת ואפר חטאת מצלת על החטאת ואינה מצלת על התרומה. כשתמצא אומר טהור מציל לעצמו כיצד היו שם כלים טהורין לחטאת וטמאים לתרומה נמצא טהור מציל לעצמו[34]:

הלכה י
לגין שהוא מלא משקין טהורין ופינן ללגין אחר אם יש בו משקין טמא[35]:

הלכה יא
האשה שלשה בעריבה וידיה עסוקות בבצק אחד כל זמן שמגבהת זו ומנחת זו מגבהת זו ומנחת זו האשה ועריבה טמאין טומאת שבעה ובצק טהור משכה ידיה הימנה והחזירתו נטמאת וטימאה את הבצק אמר ר' יהשע בושתי מדבריכם בית שמאי אפשר אשה ועריבה טמאין טומאת שבעה ובצק טהור לגין טמא טומאת שבעה ומשקין טהורין. אחר שעמד אמר לפניו תלמיד אחד מתלמידי בית שמאי ר' אומר לפניך טעם שבית שמאי אומרים בו אמר לו אמור, כליו של עם הארץ מהו טמא או טהור אומר לו טמא וכי יש טמא מציל אם כן יציל זה על כליו של חבר[36]:

הלכה יב
דבר אחר וכי אומר לך עם הארץ על כליו שהוא טמא כשיטהרנו אוכלין ומשקין בתוכו עצמו טהרנו אבל כשטהרנו את הכלי טהרנו לך ולו חזר ר' יהשע להיות שונה כדברי התלמוד אמר ר' יהשע נמיתי לכם עצמות בית שמאי:

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ו

הלכה א
ר' יהודה אומר משם ר' יהשע כשם שהכלים מצילין עם אוהלין שיש להן דפנות כך מצילין עם אוהלין שאין להן דפנות ואחד כלי עץ ואחד כלי חרס טהורין במה דברים אמורים בכלי שיש בו טפח על טפח אבל בכלי שאין בו טפח על טפח אינו מציל במה דברים אמורים בזמן שהוא אפוץ מבחוץ מצד אחד ומבפנים משני צדדים אבל אם היה אפוץ כחצי טפח מכאן וכחצי טפח מכאן הרי זה אינו מציל:

הלכה ב
קדירה שהיא נתונה בצד דופני של אוהל מבחוץ טומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה תחתיה טמא תוכה וגבה טהור מפני שהיא מצלת עם דופני של אוהל מתוכה או על גבה הכל טמאה:

הלכה ג
היתה כפושה טומאה תחתיו והיא רוצצת טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת היתה גבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה טמא תוכה וגבה טהור מפני שהיא נידונית כשיפועי אוהלין בתוכה או על גבה כנגדו עד הרקיע טמא:

הלכה ד
היתה נתונה על גבי שתי יתדות מבחוץ משוכה הימנה בפותח טפח אינה מצלת בפחות מטפח ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת:

הלכה ה
כותל שמקצתו משמש לבית ומקצתו משמש לגינה היתה נתונה בצד המשמש לבית מצלת בית המשמש לגינה אינה מצלת קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וקדרה בה אין פיה לקורה פותי טפח הרי זו מצלת אם יש בין פיה לקורה פותי טפח אינה מצלת היתה אפוצה בארץ ובקורה אם אין בין פיה לקורה פותי טפח הרי זו מצלת אם יש בין פיה לקורה פותי טפח אינה מצלת:

הלכה ו
היה פיה למעלה מודבק לקורה הרי זו מצלת משוכה הימנה בפותח טפח אינה מצלת פחות מטפח ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת אבא שאול אומר בזו היא מחלוקת היה ראשו אחד נתון על כותלו של בית וראשו אחד נתון על כותלו של גגה היתה בצד המשמש לבית מצלת בצד המשמש לגינה אינה מצלת אבא שאול אומר אף בזו היא מחלוקת:

[1] מהותך
[2] ? אים יש כחצי ביצה בכל חלק, אין חיבור אדם חיבור(/וא'ח שמא חיסר/ נראה למחוק בבבות האמצעיים)
[3] אים שהה בכלי א זמן רב, יש לחשוש שנדבק הרבה בכלי
[4] אים הקטפרס =שפוע הקרקע, נוטה לכוון הבית
[5] דין חדש
[6] כ. ברור שיצא לאחר מיתה
[7] ויש בגומא רביעית
[8] צלוב
[9] לא שותת בקילוח
[10] משא'כ במטה דל'ש סברא זו
[11] פתח האוהל
[12] לענין הצלת שאר פתחים
[13] כשיעור רוחב הפתח—אף ג טפחים
[14] ולא הוה כקבר סתום
[15] ולא סגי בפתח טפח להציל
[16] קרי בצירה וסגול
[17] אים הוא בעובי הכותל כלפי פנים הוי כלפנים
[18] של המגדל
[19] שאין טפח בין קרקע הבית לשולי המגדל=closet
[20] המגדל
[21] דלת המגדל סתום
[22] בכ'מ חוץ מתוכה
[23] כעין תיבות קטנות בתוך המגדל
[24] מתמה על דין האחרון:אים חבית מליאה משקין מציל בצ'פ-אף בעשאה גולל לקבר- ק'ו שמגדל מציל
[25] יש למג' בסיס ולה גלגלים
[26] כל המג' בחוץ, רק קצת מהמוכני בפנים(תחת קורות הבית)
[27] וכיון שיש רק ג אצבעות בפנים, אינה יוצאה חוץ לבית,רק מטמאה כל הבית
[28] תחת המוכני לצד חוץ
[29] יש לבזבז המקיפה החלל שתחת למוכני-לד'ה טמאין כל כלים שתחתיו,כקבר סתום
[30] שיוצא חוץ לבית והאהילו עליו קוברי המת,ודווקא שגבוה טפח-מעל לקרקע-וחלולה טפח
[31] ?אים יש נסר ע'ג תנור,בקעה טומאה את הנסר-כשהאהילו עליו-ונטמא התנור
[32] דאכתי מקבלת טו'
[33] לתוך כ'ח שנתונה ע'פ ארובה
[34],דמחזקינן לה לכלי טהור-אפילו ע'ג ע'ה ?רק כשהיתה מי חטאת =טהרה,בתוכה ,ניצול
[35] ?רק אים נשארו בתוך לגין המקורי-אבל כשפינן, נטמאו מלגין שנטמאו=כלי שטף
[36] סתם כ'ח של ע'ה,טמא.וא'א שתציל על כלי שטף ואנשים שבארובה(אבל כ'ח ואוכלין ניצולין)

have we become reform jews ח'ו?

so if asked are are our laws of torah we based on a "primitive"( whatever that may evoke in your mind, positive or negative) society? the answer is a definite YES.Moreover, we must study & understand and ponder on ancient lifestyles to fully appreciate a Mishnah or Gemara--but don't waste too much time--When you are learning about a field of wheat , an ox goring covering A pot on shaabos,please have a concrete picture of it, use you imagination --a must for any attempt of real learning torah. Do not try to "interpret" it to modern life-- a unfortunate common error--don't "apply" your learning to any common modern situation,you are %99 on the wrong track ,by jumping to "Lemayseh", you will never understand the real mishnah--in its own setting and context,Learn to appreciate the Mishna "As is" (just like you signed in your lease...-But live it through,think about how can a hot pot of cholent (i assume they also had beans...or cabbage with meat)be affected by covering it and sealing it thoroughly.

Now imagine a clay oven -lots of pic. available- that can reach very high temp.,when heated with coals,and even after removing all coals you can bake in it,a practice common even on weekdays,.Now the Mishnah is telling us a Kirah- a kind of small oven- if "cooled off"-albeit slightly and insignificantly-- you may place your food on it before shaabos,to have hot cooked food on shaabos morning, there was a special "bell" "alarm" to remind you when to do this .

After many years of satisfying yourself with "just" understanding exactly what the mishna is trying to tell you, you feel that you are the life of the mishnah is just as Real as the life of cell-phones, you may dare to "apply" the mishnah to modern life...It must be a natural outcome and you can not invest too much time,lest you forget what real torah is all about,

נתחיל בסייעתא דשמייא מסכת אהלות ,ג פרקים בכל יום ראשון,נזכור מימרא של ר' יו'ט עהרליך "ווייל אהן תורה , איז אהן

סחורה!ננננ

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק א

הלכה א
אחד הנוגע אהילות[1] אחד המאהיל ואחד המסיט כולן מונין במת[2] אין לך שמטמא במשא המת אלא אדם בלבד האוכלין והמשקין והכלים אין מטמאין במשא המת אמר ר' יוסי כדרך זו אתה יכול לומר כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טהור בזב מכלום[3]:

הלכה ב
כיצד אדם באדם שנים במת ואחד בזב כלים בכלים שלשה במת ושנים בזב[4] כלים אדם וכלים ארבעה במת ושלשה בזב[5] במה דברים אמורים בתרומה ובקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ואין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו אלא על המת בלבד:

הלכה ג
אמר ר' עקיבא יש לי חמשה השפוד התחוב באוהל הכנוס בו[6] אמרו לו האוהל והשפוד שם אחד הן:

הלכה ד
הגוי והבהמה וכלי חרס האוכלין והמשקין הנוגעין במת כלים הנוגעין בהן טהור וכשם שאבר מן המת ואבר מן החי שחסר עצם באדם טהור כך בנבלות ובשרצים טהור אבר שאין עליו בשר כראוי באדם טמא בנבלות ובשרצים טהור:

הלכה ה
המוח בין באדם ובין בבהמה ובין בחיה ובין בעופות ובין בנבלות ובין בטרפות ובין בשקצים ובין ברמשים טמא וחייבין עליו משם פיגול נותר וטמא ומטמא כזית במשא וכעדשה במגע כללו של דבר מוח הרי הוא כבשר לכל דבר:

הלכה ו
תשעה בראש והלחי עמהן חמשה בארכובה שנים מכאן ושנים מכאן והפיקה באמצע:

הלכה ז
כל שיש בו גידים ועצמות הרי זה אבר ושאין בו גידים ועצמות אינו אבר והיותר עולה מן המנין[7] חסר שאין בו אלא מאתים ויתיר שיש בו מאתים ושמנים כולן מצטרפין מאה וחמשה ועשרים החי[8] אין בו ממנין ואין בו רובע עצמות:

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ב

הלכה א
ישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי ושחט בה שנים או רוב שנים ועדיין מפרכסת מטמא טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות[9] אבר הפורש ממנה כפורש מן החי בשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסורה לבני נח ואפילו מתה הבהמה נחרה מטמא טומאת אוכלין שחט בה דבר שנעשת טרפה[10] אין בה טומאת של כלום. וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ושחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה ואבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסורה לבני נח ואפילו מתה נחרה אינה מטמא טומאת אוכלין[11] שחט בה אחד או רוב אחד אין בה טומאה של כלום שחט בה דבר שאין עושה טרפה וישראל בא וגמרה מותרת באכילה שחט בה ישראל שנים או רוב שנים, אחד גוי ואחד ישראל חותך ממנה בשר וממתין לה עד שתמות[12] ומותר באכילה:

הלכה ב
מלא תרווד רקב שאמרו ישנו מעיקר אצבעותיו ולמעלה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מלא חפניו:

הלכה ג
ואיזהו מת שיש לו רקב הנקבר ערום בארון של אבן על גבי הרצפה ועל גבי טבלה של שיש אבל הנקבר בכסותו ובארון של עץ על גבי עפר אין לו רקב והנוטל עפר מתחתיו זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד תפוסה שנמצא בקבר ואין ידוע מה טיבה זהו עפר קברות מלא תרווד ועוד:

הלכה ד
פירש ר' אלעזר בר' צדוק בורר את הצרורות ואת הקיסמים הודאין נוטל את הודאי ומניח את הספק וזהו עפר קברות מלא תרווד ועוד:

הלכה ה
שדרה שגורר רוב חליות שלה אף על פי ששלדה קיימת טהורה[13] בזמן שהיא בתוך הקבר אפילו משוברת ואפילו מכתתת טמאה מפני שהקבר מצרפה:

הלכה ו
הגלגלת שהיה בה נקב אחד ארוך או שהיו בה נקבים הרבה מצטרפין למלוא מקדח אמר ר' יוסי בן המשולם מעשה בעין בול אחד שנחתכה גלגלתו וטלה עליו הרופא מטלית של קרוייה[14] וחיה אמר לו ר' שמעון בן אלעזר משם ראייה אף על פי שחיה כל ימות החמה משירדו גשמים נכנסה עליו צנה ומת:

הלכה ז
כזית בשר הפורש מאבר מן החי ר' אליעזר מטמא השיבו את ר' אליעזר שלש תשובות לא אם אמרת במת שיש בו רוב רובע רקב תאמר באבר מן החי שאין בו רוב רובע רקב דבר אחר מי תלוי במי אבר תלוי בבשר או בשר תלוי באבר הבשר תלוי באבר אפשר שהבשר מטמא במגע ובמשע ובאוהל והאבר יהיה טהור[15] אמר ר' שמעון תמיהני אם טמא ר' אליעזר לא טימא אלא בזמן שיש באבר בשר כראוי שיהא זה וזה מטמא במגע במשא ובאוהל:

הלכה ח
עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי ר' נחוניא מטמא השיבו את ר' נחוניא שלש תשובות לא אם אמרת במת שיש בו רוב רובע רקב תאמר באבר מן החי שאין בו רוב רובע רקב דבר אחר מי תלוי במי אבר תלוי בעצם או עצם תלוי באבר העצם תלוי באבר אפשר שהעצם מטמא במגע במשא והאבר יהא טהור אמר ר' שמעון תמיהני אם טמא ר' נחוניא לא טימא אלא בזמן שיש באבר עצם כשעורה שיהא זה וזה מטמא במגע ובמשא השיב ר' יהשע על דברי שניהן ומה החי שיש בו מאתים וארבעים ושמנה אברים עצם ובשר הפורשין ממנו טהורין אבר שאין מאתים ארבעה ושמנה אינו דין שיהא עצם ובשר הפורשין ממנו טהורים השיב רבי על דברי ר' יהשע לא אם אמרת בפורשין מן החי שכן פרשו מדבר טהור תאמר בפורשין מן האבר שכן פרשו מדבר טמא:

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ג

הלכה א
אמר ר' יהודה לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על רביעית דם שפרשה משני מתים שהיא טהורה על מה נחלקו על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים[16] שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שהיא טמאה על מה נחלקו על רביעית דם שפירשה משני מתים שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין:

הלכה ב
אבא שאול אומר רביעית תחילת דמו של קטן דם הקטן שיצא כולו ואין בו רביעית ר' עקיבא אומר כל שהוא וחכמים אומרים רביעית שר' עקיבא אומר טומאה בדם וטומאה בעצמות מה עצמות אף על פי שאין בהן רובע טמאין[17] אף הדם אף על פי שאין בו רביעית טמא:

הלכה ג
השיבו את ר' עקיבא שלש תשובות לא אם אמרת בעצמות שרובו טמא[18] בלא רובע תאמר בדם שאינו טמא אלא רביעית דבר אחר לא אם אמרת בעצמות שמיעט עצמות טמא ועצם כשעורה הפורש מהן טמא[19] תאמר בדם שאינו טמא אלא רביעית דבר אחר לא אם אמרת בעצמות שבידוע שכולן לפניך תאמר בדם שאנו אומרים שאם נשתיירה הימנה טיפה כל שהוא טהור אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בזמן שיצא כולו אמרו לו אי אפשר לכן:

הלכה ד
רובע עצמות מרוב הגויה בגודל[20] ועצמות אף על פי שאין בהן רובע טמאין ר' יהודה אומר לשון אחר בית שמאי רובע עצמות מן הגוייה מרוב הבנין או מרוב המנין רוב בניינו ורוב מנינו של מת[21] אף על פי שאין בהן רובע טמאין ואיזהו בניינו השוקין והירכים והצלעות והשדרה ואיזהו מניינו אפילו ראשי אצבעות ידיים ורגליים בלבד שיהא בו מאה עשרים וחמשה:

הלכה ה
אמר ר' יהשע יכל אני לעשות דברי בית שמאי[22] ודברי בית הלל אחד משוקים ומירכים נמצא רוב בנינו בגודל וחצי רוב בנינו וחצי רוב מנינו אינן מצטרפין:

הלכה ו
כחצי זית בשר וכחצי זית נצל[23] מצטרפין זה עם זה ושאר כל הטמאות שבמת אין מצטרפין זו עם זו מפני שלא שוו בשיעוריהן:

הלכה ז
הגולל והדופק מטמאין במגע ובאוהל ואין מטמאין במשא ר' אליעזר אומר מטמאין במשא ומה אם מטמאין במגע הקל[24] לא יטמאו במשא חמור אמר לו ר' עקיבא אם מטמאין במגע המרובה[25] יטמאו במשא מועט אמר לו ר' אליעזר מה זה עקיבא והלא טומאת אוהל מועט משניהן והרי הן מטמאין בה ואים מטמאין באוהל המועט לא יטמא במשא מרובה נסתלק ר' עקיבא וקפץ ר' יהשע אמר לו מרובה טומאת האהל מטומאת המשא שהמאהיל על גבי המת בסוכה[26] טמא ומסיטו טהור והעושה סוכתו על פתחו של קבר המאהיל עליה טמא והמסיטה טהור:

הלכה ח
אמר ר' שמעון זה הוא הנדון אם סוכה שיש לה פתח הרי היא חוצצת על גבה אם סוכה שאין לה פתח זה הוא גולל עצמה אלא כך צריך להשיבו מרובה טומאת האוהל מטומאת המשא שכל מטמאין באוהל ואין לך שהוא מטמא במשא אלא אדם בלבד:

הלכה ט
מעשה בבית דגן ביהודה באחד שמת ערב פסחים והלכו וקברו ונכנסו האנשים וקשרו את החבל בגולל משכו האנשים מבחוץ ונכנסו הנשים וקברו והלכו האנשים ועשו פסחיהן לערב[27]:

הלכה י
שתי אבנים גדולות של ארבעה ארבעה טפחים שעשאן גולל לקבר המאהיל על גבי שתיהן טמא ניטלה אחת מהן המאהיל על גבי שנייה טהור מפני שיש לטומאה זו דרך שתצא:

[1] נוגע באוהל המת
[2] כ. טמאין, ומונין ראשון שני
[3] אדם שנגע באדם שנגע במת/זב
[4] מרכב או משכב מטמאין עוד כלי
[5] אדם הנושא מרכב הזב, מטמא בגדים
[6] מעמידין האוהל ב,פאול, ויש 5 :אוהל פאול אדם כלי אדם כלי(כלל גדול כלי הנוגע באדם-בין מת בין חי- ה'ה כמוהו
[7] לרוב מנין=125 שמטמא באוהל
[8] עצם מן החי,אין בו משום רוב מנין
[9] כיון שיש רק חדא לריעותא-טמאה לנכרי-מהניא שחיטה להוציאה מטומאת נבילות ולהכניסה לטומ' אוכלין,אבל לא להתירה משום אמ'הח
[10] כ. רק סימן אחד
[11] דישראל לא יאכל בשר נחירה
[12] משום לא תאכלו על הדם
[13] אינה בדין שדרה שמטמא באהל
[14] מין דלעת
[15] דאבר מן החי אינו מטמא אא'כ יש עליו בשר כראוי
[16] פירש רביעית שלם מכל מת,ואח'כ נתערבו חציים
[17] אים הם רוב מנין או בנין
[18] רוב מנין או רוב בנין
[19] מכיון שמצינו חומרא דעצם כשעורה מטמא במגע ומשא-להכי סגי במעט=פחות מרובע
[20] רובע עצמות שבאו מרוב בנין
[21] אים יש כל רוב המנין/בנין ,לא בעי' רובע
[22] היה נוסח בידם דב'ש מטמאין אפילו בא הרובע מ"שלשה עצמות" ומפרש לה ר'י בגוונא דהוו מרוב בנין
[23] ליחה הפורשת מן המת
[24] שאינו מטמא בגדים
[25] אף בשרץ
[26] מאהיל על הסוכה שהמת בתוכה
[27] דגולל לא מטמא במשא