הקדמה: כל מקום שאמרו "בית רובע" "ששה טפחים" "שלשת תלמין" וכו' אל תפרשהו "הרחק" ששה וכו' אלא "שיעור רוחב/אורך השטח מקום הזרוע , חייב להיות לכה"פ כך...
עוד כלל: "עבודת"=שיניח "מקום פנוי".
מלואו=רחבו כארכו
ב,א הרוצה לעשות שדהו שורות של תבואה ושורות של מינין הרבה, עושה שלשת תלמין מפולשין מראש שדה ועד סופו. ר"א בר"ש ואבא יוסי בן חנן איש יוני אומר: דיו אורך חמשים אמה.
כמה רחבה? מלא עול השרוני דומה לעול של כרמים, תחלתו כשיעור הזה אע"פ שאין סופו כשיעור הזה.
מותר לעשות rectangles ממינים שונים ובלבד שיהא אורכם מפולש(או 50 אמה) ורחבם, שלשת תלמין/עול השרוני.
ב,ב היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים: היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים, או שעורים בתוך שדה חטים, מותר, מפני שחטים נראות כסוף שדה לחטים, ושעורים לשעורים. ראב"י אומר אפילו חטה אחר חטה נכנסת לתוך שדה שעורים, או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטים, מותר. מפני שחטין נראות כסוף שדה לחטין, ושעורין נראות כסוף שדה לשעורין.
ראב"י מוסיף אפילו כשנכנס "שביל צר" של חטים בתוך שעורים
ב,ג היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים, מותר לעשות ביניהם תלם להיות זורע, אחת חטה ואחת שעורה. היתה חטה אחת מובלעת בתוך שדה שעורין או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה חטין אסור.
יכול לזרוע ב"תלם" חטה או שעורה
ב,ד היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורין אין מותר לעשות ביניהן תלם של מין אחר, ובפשתן מותר מפני שרוצה לבדוק את שדהו. ובלבד שיהא תלם מפריש מראש שדה ועד ראשו. ר' אלעזר ב"ר שמעון ואבא יוסי חנן איש יוני אומרין: דיו אורך חמשים אמה
ר' אומר מותר אדם לעשות בתוך שדהו שורה של חרדל. כמה הוא אורך השורה? י' אמות ומחצה.
רבי מתיר לזרוע "שורה" של חרדל בתוך שדה תבואה
ב,ה אין מקיפין חרדל וחריע אלא לחיסית בלבד דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: לכל מקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה. רשב"ג אומר לערוגות קטנות של ירק מקיפין אותו חרדל חריע.
ב,ו הסומך לשרשי אילן שיבשו שהן גבוהין מעשרה טפחים ואילן שאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים זורע תחתיו זרע וסומך לו מין אחר מבחוץ
היו מושכות מן הגדר שלשה טפחים, לא יפחות משלשה תלמים מפולשין כדי שיהו נראין כשורה.
אפשר לסמוך מין למין כשיש "הפסק" ביניהן—כשמארכת ויוצאת חוץ לגדר, צריך לקיים הלכה א
???דרך היחיד ודרך הרבים וגדר שהוא נמוך מי' טפחים עולה למדת בית רובע אבל הגבוה עשרה טפחים אין עולה למדת בית רובע???
ב,ז כמה היא מדת בית רובע? עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעת ר' יוסי אומר אפילו אורכה כשנים ברחבה.
מותר לזרוע "בית רובע" חטים בתוך שדה שעורים וכו'
ב,ח עבודת ירק בירק אחר ששה טפחים. רואין אותה כאילו היא טבלא מרובעת אפי' אין שם אלא קלח אחד נותנין לה עבודתה ששה טפחים. בין מן האמצע ובין מן הצדדין. אפילו היו קלחין נוטין לו לארבע רוחותיה מותר מפני שנראית כסוף שדה.
הרוצה ליטע ירק בתוך שדה ירק, צריך לעשות 6 על 6
ב,ט החרדל והפולין והשיפין אע"פ שזרען לירק אין זורעין אותן בערוגה. פולין הגמלונין ופול המצרי בזמן שזרען לזרע אין זורעין אותן בערוגה, לירק זורעין אותן בערוגה. ושאר ירקות שדה וירקות גינה, אע"פ שזרען לזרע זורעין אותן בערוגה.
"ההיתר" של "ערוגה" מ(3:1)—רק בירק לא זרע
ב,י מותר אדם לעשות בתוך שדהו תלמיות קטנות של טפח טפח, וליתן לתוכן ג' ג' מינין, א' מכן וא' מכן ואחד באמצע
מותר אדם לעשות בתוך שדהו ערוגיות קטנות של ששה ששה טפחים וליתן לתוכן חמשה חמשה מינין, ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע
ומותר אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה שהיא עמוקה טפח וליתן לתוכה ארבעה מינין והופכין לארבע רוחותיה
ומותר אדם לעשות בתוך שדהו תלם להיות נוטע קישואין ודלועין אבטיחים ומלפפונות ופול המצרי והופכן אלו לצד זה ואלו לצד זה ובלבד שלא יהא בינו לבין חברו פחות מששה טפחים.
מותר לעשות תלם באמצע שדהו—חצי אורך התלם, דלועין וחציו קשואין
ב,יא הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של אבטיחים ושתי שורות של מלפפונות וב' שורות של פול המצרי אפילו כל שדהו מותר.
ב,יב הקוצב בכדי שניהם, ר' ישמעאל אומר י' אמות ר' עקיבה אומר שמונה אמות. מעשה היה בכפר פגי ועשה רבי נחמיה כדברי רבי ישמעאל.
עיין מ3:6 וציור רמב"ם
ב,יג שורה של דלועין בירק אורך ו' טפחים ורוחב מלואו אחד שורה של דלועין ואחד שורה של ירק אחר
בתבואה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים
ובין שורה לחברתה י"ב אמה
וכן בתבואה בשל תבואה וירק בירק אחר מראש השדה ועד ראשו של רוחב שלשה תלמים של פתיח.
"ערוגה" של דלועין בירק, צריך להיות 6 על 6 . "שורה" דלועין בירק, צריך "עבודה"=הרחקה של 6 ."שורה" דלע בתבואה צריך אורך 10 אמות/מעבר לעבר, ועבודה של 6. "שורה" יירק בירק, רוחב השורה 6 וארכו 6/מעבר לעבר.
הלכה זו "קיצור" להרבה הלכות (ובין...עי' מ3:6)
ב,יד אחת שורה של קישואין ואחת שורה של דלועין ואחת שורה של אבטיחים ואחת שורה של מלפפונות ואחת שורה של פול המצרי אסור
המקיים קלח אחד לזרע אסור דהוי כשני מינים
וצריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבע.
ב,טו נכרי שהרכיב הפרסק על גבי עובש אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן, נוטל הימנו וחוזר ונוטען במקום אחר הרכיב תרד ע"ג ירבח אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר.
ב,טז ישראל שקיים כלאים בתוך שדהו אין אחיו הכהנים נכנסין לתוכה ליטול תרומה אלא רואין אותו כציון בית הקברות. אין עושין עם הנכרי' בכלאים אבל עוקרין עמו כלאים מפני שממעט את התפלה.
ב,יז אין עושין עם הנכרי בכלאים, ובעיירות המובלעות כגון בית ענה אימא וחברותיה עושין עם הנכרי בכלאים. כשם שהכלאים בארץ כך הכלאים בחוצה לארץ.
אבל לא החמירו כ"כ
עוד כלל: "עבודת"=שיניח "מקום פנוי".
מלואו=רחבו כארכו
ב,א הרוצה לעשות שדהו שורות של תבואה ושורות של מינין הרבה, עושה שלשת תלמין מפולשין מראש שדה ועד סופו. ר"א בר"ש ואבא יוסי בן חנן איש יוני אומר: דיו אורך חמשים אמה.
כמה רחבה? מלא עול השרוני דומה לעול של כרמים, תחלתו כשיעור הזה אע"פ שאין סופו כשיעור הזה.
מותר לעשות rectangles ממינים שונים ובלבד שיהא אורכם מפולש(או 50 אמה) ורחבם, שלשת תלמין/עול השרוני.
ב,ב היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים: היה חורש ומכניס חטים בתוך שדה שעורים, או שעורים בתוך שדה חטים, מותר, מפני שחטים נראות כסוף שדה לחטים, ושעורים לשעורים. ראב"י אומר אפילו חטה אחר חטה נכנסת לתוך שדה שעורים, או שעורה אחר שעורה נכנסת לתוך שדה חטים, מותר. מפני שחטין נראות כסוף שדה לחטין, ושעורין נראות כסוף שדה לשעורין.
ראב"י מוסיף אפילו כשנכנס "שביל צר" של חטים בתוך שעורים
ב,ג היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורים, מותר לעשות ביניהם תלם להיות זורע, אחת חטה ואחת שעורה. היתה חטה אחת מובלעת בתוך שדה שעורין או שעורה אחת מובלעת בתוך שדה חטין אסור.
יכול לזרוע ב"תלם" חטה או שעורה
ב,ד היו לו שתי שדות אחת זרועה חטים ואחת זרועה שעורין אין מותר לעשות ביניהן תלם של מין אחר, ובפשתן מותר מפני שרוצה לבדוק את שדהו. ובלבד שיהא תלם מפריש מראש שדה ועד ראשו. ר' אלעזר ב"ר שמעון ואבא יוסי חנן איש יוני אומרין: דיו אורך חמשים אמה
ר' אומר מותר אדם לעשות בתוך שדהו שורה של חרדל. כמה הוא אורך השורה? י' אמות ומחצה.
רבי מתיר לזרוע "שורה" של חרדל בתוך שדה תבואה
ב,ה אין מקיפין חרדל וחריע אלא לחיסית בלבד דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: לכל מקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה. רשב"ג אומר לערוגות קטנות של ירק מקיפין אותו חרדל חריע.
ב,ו הסומך לשרשי אילן שיבשו שהן גבוהין מעשרה טפחים ואילן שאין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים זורע תחתיו זרע וסומך לו מין אחר מבחוץ
היו מושכות מן הגדר שלשה טפחים, לא יפחות משלשה תלמים מפולשין כדי שיהו נראין כשורה.
אפשר לסמוך מין למין כשיש "הפסק" ביניהן—כשמארכת ויוצאת חוץ לגדר, צריך לקיים הלכה א
???דרך היחיד ודרך הרבים וגדר שהוא נמוך מי' טפחים עולה למדת בית רובע אבל הגבוה עשרה טפחים אין עולה למדת בית רובע???
ב,ז כמה היא מדת בית רובע? עשר אמות ומחצה על עשר אמות ומחצה מרובעת ר' יוסי אומר אפילו אורכה כשנים ברחבה.
מותר לזרוע "בית רובע" חטים בתוך שדה שעורים וכו'
ב,ח עבודת ירק בירק אחר ששה טפחים. רואין אותה כאילו היא טבלא מרובעת אפי' אין שם אלא קלח אחד נותנין לה עבודתה ששה טפחים. בין מן האמצע ובין מן הצדדין. אפילו היו קלחין נוטין לו לארבע רוחותיה מותר מפני שנראית כסוף שדה.
הרוצה ליטע ירק בתוך שדה ירק, צריך לעשות 6 על 6
ב,ט החרדל והפולין והשיפין אע"פ שזרען לירק אין זורעין אותן בערוגה. פולין הגמלונין ופול המצרי בזמן שזרען לזרע אין זורעין אותן בערוגה, לירק זורעין אותן בערוגה. ושאר ירקות שדה וירקות גינה, אע"פ שזרען לזרע זורעין אותן בערוגה.
"ההיתר" של "ערוגה" מ(3:1)—רק בירק לא זרע
ב,י מותר אדם לעשות בתוך שדהו תלמיות קטנות של טפח טפח, וליתן לתוכן ג' ג' מינין, א' מכן וא' מכן ואחד באמצע
מותר אדם לעשות בתוך שדהו ערוגיות קטנות של ששה ששה טפחים וליתן לתוכן חמשה חמשה מינין, ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחד באמצע
ומותר אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה שהיא עמוקה טפח וליתן לתוכה ארבעה מינין והופכין לארבע רוחותיה
ומותר אדם לעשות בתוך שדהו תלם להיות נוטע קישואין ודלועין אבטיחים ומלפפונות ופול המצרי והופכן אלו לצד זה ואלו לצד זה ובלבד שלא יהא בינו לבין חברו פחות מששה טפחים.
מותר לעשות תלם באמצע שדהו—חצי אורך התלם, דלועין וחציו קשואין
ב,יא הנוטע שתי שורות של קשואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של אבטיחים ושתי שורות של מלפפונות וב' שורות של פול המצרי אפילו כל שדהו מותר.
ב,יב הקוצב בכדי שניהם, ר' ישמעאל אומר י' אמות ר' עקיבה אומר שמונה אמות. מעשה היה בכפר פגי ועשה רבי נחמיה כדברי רבי ישמעאל.
עיין מ3:6 וציור רמב"ם
ב,יג שורה של דלועין בירק אורך ו' טפחים ורוחב מלואו אחד שורה של דלועין ואחד שורה של ירק אחר
בתבואה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים
ובין שורה לחברתה י"ב אמה
וכן בתבואה בשל תבואה וירק בירק אחר מראש השדה ועד ראשו של רוחב שלשה תלמים של פתיח.
"ערוגה" של דלועין בירק, צריך להיות 6 על 6 . "שורה" דלועין בירק, צריך "עבודה"=הרחקה של 6 ."שורה" דלע בתבואה צריך אורך 10 אמות/מעבר לעבר, ועבודה של 6. "שורה" יירק בירק, רוחב השורה 6 וארכו 6/מעבר לעבר.
הלכה זו "קיצור" להרבה הלכות (ובין...עי' מ3:6)
ב,יד אחת שורה של קישואין ואחת שורה של דלועין ואחת שורה של אבטיחים ואחת שורה של מלפפונות ואחת שורה של פול המצרי אסור
המקיים קלח אחד לזרע אסור דהוי כשני מינים
וצריך לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבע.
ב,טו נכרי שהרכיב הפרסק על גבי עובש אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן, נוטל הימנו וחוזר ונוטען במקום אחר הרכיב תרד ע"ג ירבח אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר.
ב,טז ישראל שקיים כלאים בתוך שדהו אין אחיו הכהנים נכנסין לתוכה ליטול תרומה אלא רואין אותו כציון בית הקברות. אין עושין עם הנכרי' בכלאים אבל עוקרין עמו כלאים מפני שממעט את התפלה.
ב,יז אין עושין עם הנכרי בכלאים, ובעיירות המובלעות כגון בית ענה אימא וחברותיה עושין עם הנכרי בכלאים. כשם שהכלאים בארץ כך הכלאים בחוצה לארץ.
אבל לא החמירו כ"כ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה