,א כל הנהרות פסולין לקדש בהם מי חטאת[1]. ומודה ר' יהודה במעיין היוצא משני מקומות וחוזר ומתערב במקום אחד כשר וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם חבית ממעיין זה וחבית ממעיין זה ונותנן בשוקת אחת ומקדש[2]. וכן היה ר' יהודה אומר ממלא אדם צלוחית מחבית זו וצלוחית מחבית זו ונותן בשוקת אחת ומקדש. וכן היה ר' יהודה אומר יורדת הצלמין[3] אסורה מפני שכזבה בשעת פולמוס אמרו לו כל ימי בראשית כזבו בשעת פולמוס. שילוח היתה מהלכת בו[4]. אבל מעיין שהיה יוצא בשנה זו מצד זו ושנה זו מצד זו או שהיה רבה מימות הגשמים ומתמעט בימות החמה כשר.
ט,ב הכל שוין בבאר שירד לתוכה שטף של מימי גשמים שהוא צריך להמתין לכמות שהיו[5]. מעיין שיצא בתחלה צריך לברר[6] דברי ר' יהודה וחכ"א א"צ. היתה מונחת חבית לפניו וירד לתוכה שטף של מימי גשמים פסולה[7]. <ירד לתוכה טל פסול> ירד לתוכה טל בלילה רא"א יניחנה בחמה והטל עולה וחכ"א אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד.
ט,ג מי חטאת שנפלו לתוכן מי מעיין ומי מקוה ומי פירת אם רוב מי חטאת מטמאין במשא[8] אם רוב מי פירות אין מטמאין במשא מחצה על מחצה מטמאין במשא. בין כך ובין כך פסול להזות מהן[9]. אמר רבי אם כדברי ר' אליעזר הזאה כל שהוא כשרה. חציה מן הכשר וחציה מן הפסול הזאה מטהרת בכל שהוא.
ט,ד נפל לתוכן עכשוב השואבו מובאי דג וצפרדע[10] ונתבקעו ונשתנו מראיהן פסולין לא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן כשרין. רבי יהודה אומר אע"פ שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן פסולין מפי שהן מוריד[11]. והכל מודים בחגב שהוא פסול מפני שהוא מוריד והכל מודים בבקיעינה שאינה פוסלת. רבי יוסי ור"ש אומרים נראין דברי ר"ג בנחש וכדבריו אנו מורים[12] אמר ר' יוסי והלא אין דברי ר"א אלא להקל שר' אליעזר אומר כשרה ורבי יהושע אומר כששותה מפני שהוא משקה פיו ואם גרגר כשר[13].
ט,ה מי חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן כשרין מחמת עשן או שנפל לתוכן סטים קוץ ופואה פסולין זה הכלל כל הפוסל בשנוי מראה פוסל במעיין בצלוחית[14]. אפר חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן ומחמת עשן כשר נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכן סיד וגפסית פסול. מי חטאת שהגלידו וחזרו ונמוחו כשרים. המחן באור פסולין ובחמה כשרין ר"א בר צדוק אומר דבר שמטבילין בו לשבת כשר[15] ודבר שאין מטבילין בו לשבת לחטאת פסול. המים הנמשכים והנגררין פסולין.ט,ו לא יטול אדם מי חטאת ואפר חטאת והוא רוכב ע"ג חבירו או ע"ג בהמה מקום שאין רגליו נוגעות בארץ. אבל מעבירן הוא בגשר אחד הירדן ואחר כל הנהרות חנניא בן עקביא אומר לא אמרו אלא בירדן לבד[16].
[1] דחיישינן שבא מב' מעיינות שונים
[2] כיון שכל חבית נתמלא ממקום כשר
[3] שם מעיין
[4] ביורדת הצלמין
[5] שלא תהא ניכר שירד לתוכה מי גשמים
[6] שיהיו המים ברורים(כנראה שצריך זמן לזה)
[7] כ. אין עצה להכשירו (בנגוד לטל)
[8] כדין כל מי-חטאת
[9] אף אים נתערב טיפה של מים אחר הקידוש
[10] שמות שרצים
[11] מוציא רירים
[12] שמקל בשתה נחש
[13] פליגי ר'א ור'י בענין שותה ממים מקודשין ,וקאמר ר'י דר'א מקל וס'ל דאפילו שתה ממש ,כשר,ואף לר'י ,גרגר כשר
[14] נראה דצ'ל:כל הפוסל במעיין ,פוסל בצלוחית
[15] שלא נקרא בישול לענין שבת (כגון הטמנה בכ'ש)
[16] משום מעשה שהיה,שמצאו תחתיו כזית מן המת
ט,ב הכל שוין בבאר שירד לתוכה שטף של מימי גשמים שהוא צריך להמתין לכמות שהיו[5]. מעיין שיצא בתחלה צריך לברר[6] דברי ר' יהודה וחכ"א א"צ. היתה מונחת חבית לפניו וירד לתוכה שטף של מימי גשמים פסולה[7]. <ירד לתוכה טל פסול> ירד לתוכה טל בלילה רא"א יניחנה בחמה והטל עולה וחכ"א אין הטל עולה אלא מן הפירות בלבד.
ט,ג מי חטאת שנפלו לתוכן מי מעיין ומי מקוה ומי פירת אם רוב מי חטאת מטמאין במשא[8] אם רוב מי פירות אין מטמאין במשא מחצה על מחצה מטמאין במשא. בין כך ובין כך פסול להזות מהן[9]. אמר רבי אם כדברי ר' אליעזר הזאה כל שהוא כשרה. חציה מן הכשר וחציה מן הפסול הזאה מטהרת בכל שהוא.
ט,ד נפל לתוכן עכשוב השואבו מובאי דג וצפרדע[10] ונתבקעו ונשתנו מראיהן פסולין לא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן כשרין. רבי יהודה אומר אע"פ שלא נתבקעו ולא נשתנו מראיהן פסולין מפי שהן מוריד[11]. והכל מודים בחגב שהוא פסול מפני שהוא מוריד והכל מודים בבקיעינה שאינה פוסלת. רבי יוסי ור"ש אומרים נראין דברי ר"ג בנחש וכדבריו אנו מורים[12] אמר ר' יוסי והלא אין דברי ר"א אלא להקל שר' אליעזר אומר כשרה ורבי יהושע אומר כששותה מפני שהוא משקה פיו ואם גרגר כשר[13].
ט,ה מי חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן כשרין מחמת עשן או שנפל לתוכן סטים קוץ ופואה פסולין זה הכלל כל הפוסל בשנוי מראה פוסל במעיין בצלוחית[14]. אפר חטאת שנשתנו מראיהן מחמת עצמן ומחמת עשן כשר נשתנו מחמת אבק או שנפל לתוכן סיד וגפסית פסול. מי חטאת שהגלידו וחזרו ונמוחו כשרים. המחן באור פסולין ובחמה כשרין ר"א בר צדוק אומר דבר שמטבילין בו לשבת כשר[15] ודבר שאין מטבילין בו לשבת לחטאת פסול. המים הנמשכים והנגררין פסולין.ט,ו לא יטול אדם מי חטאת ואפר חטאת והוא רוכב ע"ג חבירו או ע"ג בהמה מקום שאין רגליו נוגעות בארץ. אבל מעבירן הוא בגשר אחד הירדן ואחר כל הנהרות חנניא בן עקביא אומר לא אמרו אלא בירדן לבד[16].
[1] דחיישינן שבא מב' מעיינות שונים
[2] כיון שכל חבית נתמלא ממקום כשר
[3] שם מעיין
[4] ביורדת הצלמין
[5] שלא תהא ניכר שירד לתוכה מי גשמים
[6] שיהיו המים ברורים(כנראה שצריך זמן לזה)
[7] כ. אין עצה להכשירו (בנגוד לטל)
[8] כדין כל מי-חטאת
[9] אף אים נתערב טיפה של מים אחר הקידוש
[10] שמות שרצים
[11] מוציא רירים
[12] שמקל בשתה נחש
[13] פליגי ר'א ור'י בענין שותה ממים מקודשין ,וקאמר ר'י דר'א מקל וס'ל דאפילו שתה ממש ,כשר,ואף לר'י ,גרגר כשר
[14] נראה דצ'ל:כל הפוסל במעיין ,פוסל בצלוחית
[15] שלא נקרא בישול לענין שבת (כגון הטמנה בכ'ש)
[16] משום מעשה שהיה,שמצאו תחתיו כזית מן המת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה